Vayedaber

תַּמָּן תַּנִּינָן. שֶׁהַמָּבוֹי לַחֲצֵירוֹת כֶּחָצֵר לַבָּתִּים: כַּמָּה חֲצֵירוֹת יְהוּ בְמָבוֹי. רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין. אֵין לָהֶן פָּחוּת מִשְׁתַּיִם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוֹ חָצֵר אַחַת מִיכָּן וְחָצֵר אַחַת מִיכָּן. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוֹ חָצֵר מִיכָּן וּבַיִת מִיכָּן. בַּיִת מִיכָּן וְחָנוּת מִיכָּן. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב (בָעֵי) [בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן]. מָבוֹי אֵין פָּחוּת מִשְׁנֵי חֲצֵירוֹת. חָצֵר אֵינָהּ פְּחוּתָה מִשְּׁנֵי בָתִּים. מָבוֹי שֶׁאָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ שָׁוִין אֵינָן נִיתָּרוֹת בְּלֶחִי וְקוֹרָה אֶלָּא בְפַסִּים כְּחָצֵר. שְׁמוּאֵל שָׁאַל לְרַב. כַּמָּה יְהֵא אָרְכּוֹ יֶתֶר עַל רָחְבּוֹ. וְהוּא אָמַר לֵיהּ. כָּל שֶׁהוֹא. הָהֵין דָּרַייָא דְאַרְעָא דְְיִשְׂרָאֵל מֵרַבְּעוּ. חֲמִשָּׁה מְבוֹאוֹת פְּתוּחִין לְמָבוֹי. עוֹמֵד מִרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ וּפָרוּץ מִרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד אֵינוֹ צָרִיךְ קוֹרָה. אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת הוּפְלַג.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם יש ביניהם ארבע אמות הופלג. אעומד מרובה על הפרוץ קאי דאע''ג דהעומד מרובה מ''מ מכיון שיש בין העומד לבין חברו פרוץ ד' אמות הופלג הריחוק לפי ששיעור משך המבוי ד' אמות וצריך תיקון:

עומד מרובה על הפרוץ וכו'. אמבוי דעלמא קאי שאם נסתם המבוי בראשו ויש בו פרצות בין שנשאר עומד מרובה על הפרוץ בין שהפרוץ מרובה א''צ קורה להתירו כל זמן שאין כאן פירצה ביותר כדלקמיה:

חמשה מבואות פתוחין למבוי. הכתוב כאן בספרים ט''ס ואגב שיטפא דלקמן פ' הדר הוא דגריס להא על המתני' חמש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי וכו'. ונראה דה''ג חמש חצרות פתוחות למבוי ואמתני' דפרק הדר קאי ואיידי דמייתי להא דלעיל גריס להא. וזהו כדמסיק התם רב לא תני פתוחות זו לזו אלא פתוחות למבוי לפי שאין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחות לתוכו כדלעיל:

ההין דיירא בארעא מרבען. ובפרק הדר גריס הכין דרייא וכו' כלומר וכך עושים הדרים בא''י שמודדין במדת רבוע לכוין שיהא אורך יותר על הרוחב בכל שהוא:

שמואל שאל וכו'. כדלעיל:

מבוי אין פחות משני חצרות. פתוחות לתוכו ובכל חצר וחצר לא פחות משני בתים:

אפילו חצר מכאן ובית. בלא חצר מכאן או בית מכאן וחנות מכאן:

רב נחמן בר יעקב. פליג אהני לישני אלא כך אמר ר' יוחנן:

תמן תנינן. לקמן בפ''ו וגרסינן להאי סוגיא נמי התם:

שהמבוי לחצירות כחצירות לבתים. כשם שאסור להוציא מן הבתים לחצירות בלא עירוב כך אסור להוציא מן החצר למבוי בלא שיתוף:

כמה חצירות יהיה במבוי. ויהא לו דין מבוי שיהא ניתר בלחי או בקורה:

אפילו חצר אחת מכאן וכו'. לא צריך שיהו סמוכות זו לזו אלא אפילו חצר אחת מכאן בראש המבוי והשנית בסופו:

רִבִּי זְעוּרָא רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. מָבוֹי שֶׁאָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ שָׁוִין אֵינָן נִיתָּרוֹת בְּלֶחִי וְקוֹרָה אֶלָּא בְפַסִּים כְּחָצֵר. שְׁמָעָהּ שְׁמוּאֵל מִינֵּיהּ וּלְעָתָהּ בַּתְרֵיהּ אַרְבָּעִין זִימְנִין. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין לָא אָֽמְרִין כֵּן. אֶלָּא שְׁמוּאֵל שְׁאִיל לְרַב. כַּמָּה יְהֵא אוֹרְכָן יוֹתֵר עַל רָחְבָּן. אַגִּיב וַאֲמַר לֵיהּ. 5b כָּל שֶׁהוּא. וּלְעִיתָהּ בַּתְרֵיהּ אַרְבָּעִין זִימְנִין. דְּאַת מְבָעֵי רַב וְלָא מַשְׁכַּח יָתֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מבוי שארכו ורחבו שוין. אין לו דין מבוי אלא דין חצר ואינו ניתר בלחי וכו':

ולעתה בתריה. החזיר הדבר לגורסו ארבעין זימני שלא ישתכח ממנו:

לא אמרין כן. ששמואל שמע מרב הונא בשם רב כך אלא הוא גופיה שאיל לרב וכך הוא ששאלו כמה צריך שיהא ארכן של מבואות יותר על רחבן שיהא להן דין מבוי והשיב רב וא''ל אפילו כל שהוא וזהו שחזר וגרסה ארבעין זימנין ומשום שלאחר זמן את צריך לרב ולא תמצא אותו ללמוד ממנו. ולכך גרסה הרבה פעמים שיהא לו לזכרון שכ''כ הוטב הדבר בעיניו:

תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פְּתָחִים פְּתוּחִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים. נִפְתָחִים נַעֲשֶׂה מְקוֹמָם רְשׁוּת הָרַבִּים. נִנְעָלִים נַעֲשֶׂה מְקוֹמָם רְשׁוּת הַיָּחִיד. מְבוֹאוֹת הַמְפוּלָּשׁוֹת לַיָּם כִּמְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. וְהָהֵן שְׁקָקָה דְרִבִּי חָנִין לֹא צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח. שֶׁהוּא כְמִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ. תְּקָנָה תִיקְנוּ בוֹ כְּדֵי לְהַתִּיר בָּתִּים שֶׁלְּמַטָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תקנה תיקנו בו. כלומר מן הדין לא היה צריך כלום ואף על פי כן עשו לו מפני התקנה כדי להתיר בתים שלמטן מן התל המתלקט ולפנים ורחוקין ממנו שלא יהא נראה כמטלטלין במבוי בלא תיקון:

וההן שקקה דרבי חנן. והאי מבוי שדר בו רבי חנן לא צריך צורת הפתח ואף על פי שרחבו יותר מעשר אמות מפני שהוא כמתלקט עשרה טפחים גובה מתוך שלש אמות אצל פתחו ואפילו במתלקט עשרה מתוך ארבע אמות אין צריך תיקון:

מבואות המפולשות לים כמפולשין לבקעה. ששניהם כרמלית הן וקא משמע לן שאין סומכין על מחיצות הים דחיישינן שמא יעלה הים שירטון של חול ואבנים אצל שפתו ויתבטלו המחיצות:

פתחים פתוחים לר''ה. אם המבוי מפולש בפתחים זה כנגד זה לר''ה. וס''ל לרבי הושעיא שצריך תיקון בדלת מכאן ודלת מכאן וכל זמן שהם נפתחים נעשה מקומן רשות הרבים. ננעלים נעשה מקומן רשות היחיד הלכך כשהוא יוצא ונכנס נועל:

אִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט: חֲנַנָיָה בַּר שֵׁילֶמְיָא הֲוָה יְתִיב מִתְנָא לְחִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב. אַפִּיק רַב רֵישֵׁיהּ מִן כַּווְתָא. אֲמַר לֵיהּ. לֵית כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא נִיתַנִּיַיהּ כֵּן. אֲמַר לִיהּ. דְּתַנִּיתֵיהּ וְאוֹדְעֵיהּ דְּלֵית כֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הוה יתיב. ומתני לחייה בריה דרב כדתנינן במתני' אין צריך למעט והציץ רב והוציא ראשו מהחלון ואמר לו לית כן הדין אלא שצריך למעט אפילו יש לו צורת הפתח. וא''ל חנניה בר שלמיה לרב א''כ לא נתנייה כן לברך כדתני במתני' וא''ל רב דתניתיה. תני ליה כדתני במתני' ואודעיה ליה בע''פ דלית כן הדין:

אם יש לו צורת הפתח. וכו' פסקא דמתניתין הוא:

רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. יְתֵידוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִכּוֹתְלֵי הַמָּבוֹי אָדָם נוֹתֵן עֲלֵיהֶן אֶת הַקּוֹרָה וּמַתִּיר אֶת הַמָּבוֹי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ בְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה לְכוֹתְלֵי הַמָּבוֹי. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. וְהֵן שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַקּוֹרָה וְאָרִיחֶיהָ. וְחָרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָן בְּרִיאוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַקּוֹרָה וְאָרִיחֶיהָ. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. תַּחַת הַקּוֹרָה אָסוּר וּמַתִּיר אֵֶת הַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר עוּלָּה. וְלָמָּה לֹא אָמַר לֵיהּ. וְלֹא אַשְׁכַּחְנָן כֵּן עַל דְּשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל. תַּחַת הַקּוֹרָה אָסוּר וּמַתִּיר אֶת הַמָּבוֹי. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. תַּחַת הַקּוֹרָה וּבֵין לְחַיִים נִידּוֹן כְּאַסְקוּפָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נידון כאסקופה. ובעי ר''ז כהי אסקופה קאמר אי לקולא וכאסקופה מותרת שהיא מקום פטור או כאסורה שהיא כרה''י:

אמר רבי אחא בר עילא ולמה לא אמרו ליה. לרבי זעירא מאי תיבעי לך וכי לא אשכחן כן לדשמואל דאמר הכי בהדיא שאע''פ שהיא מתרת את המבוי אסור להשתמש תחת הקורה:

ר' זעירא בעי. הוקשה לו על היתירא דקורה הרי תחת הקורה אסור להשתמש דמיחשב כמן המבוי ולחוץ ותמה על עצמך היאך הקורה עצמה מתרת המבוי:

תרין אמוראין. פליגי באלו יתדות מעמידי הקורה אם צריכין שיהו בריאות כ''כ כדי לקבל את הקורה ואריחיה או לא:

והן. ודוקא שיהו בתוך שלשה לכותלי מבוי. דאז הוי כמונחת ע''ג מבוי דאמרינן לבוד:

חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. דֶּלֶת מִיכָּן וְדֶּלֶת מִיכָּן. וּכְשֶׁהוּא מַכְנִיס מוֹצִיא וְנוֹעֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. דֶּלֶת מִיכָּן וְצוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. אָמַר שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְלֹא דָא הִיא קַדְמִייָתָא. אָמַר רִבִּי בָּא. עַל יְדֵי דֶלֶת הוּא נִנְעוֹל. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בְּהָהֵן דַּעֲבַד צוּרַת פֶּתַח שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִיכָּנֵס לִפְנִים מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי אַייְבוֹן הוֹרֵי כְהָהֵן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבי אייבון הורי. ג''כ כההן דאמר רבי אחא:

הורי רבי אחא. בהאי דעביד צורת הפתח לתיקון המבוי שהוא צריך לעשות לפנים מד' אמות מפתח המבוי:

אמר רבי בא. הא קמ''ל שע''י דלת הוא ננעל דאי מדר' הושעיה לא ידעינן ע''י דלת דהא ננעלים סתמא קאמר:

ולא דא היא קדמייתא. הא כבר תני לה רבי הושעיה לעיל נפתחים וכו' ננעלים וכו' אלמא שצריך דלת ומאי קמ''ל שמואל בהא דאמר הלכה כחנניה ואליבא דב''ה:

חנניה בן אחי ר' יהושע וכו'. על מבואות המפולשין לר''ה דלעיל קאי:

תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כֵּיצַד מַתִּירִין רְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֶחִי מִיכָּן וְלֶחִי מִיכָּן. קוֹרָה מִיכָּן וְקוֹרָה מִיכָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁנוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. צִיר וּבֶן צִיר לֹא יְהֵא מְחוּסַּר אֶלָּא דֶלֶת. אָֽמְרָהּ רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. אָמַר לֵיהּ. וּמַה בְיָדָךְ. רִבִּי אִילָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁאָֽמְרוּ קָנֶה מִיכָּן וְקָנֶה מִיכָּן וְגָמִי עַל גַּבֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. רַבָּנִין דְּהָכָא כְדַעְתּוֹן וְרַבָּנִין דְּתַמָּן כְדַעְתּוֹן. רַבָּנִין דְּתַמָּן דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁאָֽמְרוּ. קָנֶה מִיכָּן וְקָנֶה מִיכָּן וּגְמִייָא עַל גַּבֵּיהֶן. וְאִינּוּן אָֽמְרִין. לֵית כֵּן. וְרַבָּנִן דְּהָכָא דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. צִיר וּבֶן צִיר לֹא יְהֵא מְחוּסַּר אֶלָּא דֶּלֶת. וְאִינּוּן אָֽמְרִין. דְּאִית כֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבנן דתמן. של בבל דאינון מקילין בצורת הפתח ואמרין קנה מכאן וכו' ולפיכך אינון אמרין לית כן הדין ברחב מעשר אמות דמתני' דתיהני ליה צורת הפתח כדקאמר רב לעיל ורבנן דהכא רבי ינאי ור''ל והסוברים כותייהו דצריך שיהא לו היכר ציר לפיכך אינון אומרין דאית כן הדין דמכיון שיש כאן היכר ציר מהני ברחב מעשר אמות:

ומה בידך. כלומר לא כלום היא מה שאמרת. דהא ר' אילא בשם ר' יוחנן צורת הפתח וכו' ולא צריך היכר ציר:

כיצד מתירין ר''ה. מבואות המפולשין לרשות הרבים:

אַבָּא בַּר הוּנָא אָמַר. צוּרַת פֶּתַח שֶׁאָֽמְרוּ קָנֶה מִיכָּן וְקָנֶה מִיכָּן וּגְמִייָא עַל גַּבֵּיהוֹן. רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. 6a צִיר וּבֶן צִיר לֹא יְהֵא מְחוּסָּר אֶלָּא דֶלֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ציר ובן ציר. בן ציר הוא חור שסובב בו ציר הדלת כלומר דס''ל שצריך שיהא בו היכר ציר ולא יהא מחוסר אלא דלת ממש:

וגמייא על גביהון. אפי' חבל של גמי על גביהן נמי סגי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source